הנמלה שרוצה להיות נשר

תאריך עדכון אחרון: אפריל 17, 2026  /  קטגוריה: דעות

חובבנים עוסקים בטקטיקה, מקצוענים עוסקים בלוגיסטיקה  /  רוברט בארו

לאחרונה חצתה האנושות אבן דרך חרישית שכמעט ולא הוזכרה: גישושית החלל Voyager 1 הגיעה לאחר קרוב לחמישים שנה של טיסה בחלל, במהירות של 60,000 קילומטר לשעה, למרחק של 26 מיליארד קילומטר מכדור הארץ. מלבד העובדה שזהו העצם מעשה ידי אדם, שהגיע הכי רחוק מבסיס הבית, זהו גם מרחק סמלי שמשום מה לא מזכירים – יום אור אחד. כן, לאחר חצי מאה במהירות בלתי נתפסת, הגיעה V1 למרחק של 365 / 1 של שנת אור, אבל כדי להגיע למסקנה, הלא מהפכנית, שבסוף הפוסט, כדאי שאתחיל מהתחלה.

בשנת 1977, שיגרה נאס"א לחלל שתי גישושיות – Voyager 1    ו- Voyager 2  – כל אחת בגודל של מכונית קטנה עם כרטיס בכיוון אחד. מטרתן הייתה לחקור מקרוב (במונחי חלל) את ענקי הגז יופיטר וסאטורן, הירחים שחגים סביבם, הטבעות שמקיפות אותם, והשדות המגנטיים שלהם. הגישושיות צילמו, הקליטו, ושידרו את הממצאים לכדור הארץ. משימתן הראשית אמנם הסתיימה לאחר חמש שנים, אך משימתן המשנית – להמשיך בחקר החלל ואולי אף לפגוש חייזרים (או איזשהו סימן להם) בדרך – ממשיכה עד עצם היום הזה, כמעט חצי מאה אחרי שיגורן.

בפברואר 1990, כאשר V1 שעטה במרחק של ששה מיליון קילומטר מכדור הארץ, סיבבו מהנדסי נאס"א את מצלמותיה כדי לצלם 'סלפי' – סרטון קצר שהפיזיקאי קארל סייגן קרא לו 'נקודה כחולה חיוורת'. בעבר, הקדשתי פוסט מיוחד לכך. לאחר מכן כובו המצלמות כדי לחסוך בחשמל. דרך אגב, במרחק של יום אור אחד לוקח 24 שעות בין שליחת אות (במהירות האור) לגישושית ועד לרגע שהוא נקלט.

בתוך הגישושית הונח תקליט ויניל מצופה במעטי הגנה מפני קרינה, במקום בולט. מעין גרסת שנות השבעים לפתק בבקבוק הנזרק לאוקיינוס בתקווה שמישהו ימצא אותו. בין השאר חרצו על התקליט,

• קואורדינטות של כדור הארץ. משעשע להיזכר איך כמה מדענים באותו זמן הזהירו מפני ציון הקואורדינטות של כדור הארץ, שמא חייזרים זוממי רע ינסו לפגוע בנו אם יידעו את 'כתובתנו'.
• "הלו" ב- 55 שפות,
• קולות טבע (גשם, רוח) וקולות של אנשים וחיות,
• 90 דקות של קטעי מוסיקה בסגנונות שונים,
• 116 תמונות של אנשים מגזעים שונים המקודדות לאותות שמע,
• פעילות מוח והלמות לב של אשה מתאהבת. זוהי אן דרויין, אחת ממנהלי הפרויקט, שהיא וקארל סייגן התאהבו במהלך ההקלטה. הם התחתנו ב- 1981. סייגן נפטר מדלקת ראות ב- 1996. דרויין, שהקלטה של פעילות מוחה והלמות ליבה יתקיימו גם לאחר שהמין האנושי ייכחד, עדיין חיה וגרה בניו יורק.

מה חסר?  אין אזכור לרוע האנושי, למלחמות, ולשאר הצדדים הפחות נעימים באופי האנושי, שגם עלולים להוביל להכחדתו בטרם עת, והרבה לפני שישויות עוינות יעשו זאת. כדור הארץ מתואר כגן עדן שבו כולם אוהבים את כולם ובמיוחד את הטבע.

קפיצה קטנה לחו"ל

הכוכב הקרוב ביותר אלינו נקרא Proxima Centauri והוא ממוקם במרחק של 4.25 שנות אור מאיתנו. מכיוון שלגישושית V1 לקח בערך 50 שנה לעבור מרחק של יום אור אחד, הרי שקל לחשב כמה זמן יעבור עד שהיא תגיע ל- Proxima Centauri.

77,562.5 = 4.25 * 365 * 50

כל שעלינו לעשות הוא לחכות בסבלנות 77 אלף שנים ובום, נהיה עדים למפגש מרגש בין גוש המתכת ששיגרנו ב- 1977 לבין Proxima Centauri. מה בדיוק נמצא שם? ובכן, נמצא שהכוכב הגיע לסוף חייו והוא במצב שנקרא ננס אדום. כמובן שאין עליו חיים, אלא אם משהו יכול לחיות בטמפרטורה של  3,000 מעלות צלסיוס ומסה הגדולה פי 160 ממסת כדור הארץ.

המדענים התרגשו כבר ב- 2012 מפני ש- V1 חצתה את קו ההליוספירה (שכבת האטמוספירה החיצונית ביותר של השמש) והכריזו שהגישושית יצאה ממערכת השמש, אבל הם בכוונה השתמשו בהגדרה צרה ולא מקובלת כדי להראות התקדמות. האמת היא שיידרשו ל- V1 עוד 30,000 שנים כדי לצאת גם מכוח המשיכה של מערכת השמש (שזו ההגדרה המקובלת). אם המין האנושי יתקיים עד אז (ואני בספק רב), לאיש כבר לא יהיה אכפת מגרוטאת חלל שאין איתה קשר ומשייטת לה אי שם ביקום. לצורך פרספקטיבה, לפני 30,000 שנים המין האנושי חי עדיין במערות, האדם הניאנדרטלי טרם הוכחד, ממותות ענק הסתובבו על פני האדמה, עוד לא הומצאה החקלאות, ועוד לא הומצא הכתב או הגלגל.

האם אפשר לטוס במהירות גבוהה יותר?

תיאורטית, כן וזה לא ישנה דבר. בעתיד יהיו חומרים חזקים וקלים יותר, מנועים מתקדמים יותר ודלק יעיל יותר, אך V1 ו- V2 השיגו את מהירויותיהן המדהימות על ידי ניצול כוחות המשיכה של יופיטר וסאטורן, במה שנקרא בשפה מקצועית gravitational slingshots. לכן ההבדל במהירות לא יהיה דרמטי. אבל גם אם נניח שבאורח פלא ניתן יהיה להגיע למהירות הגבוהה פי שתיים או שלוש, עדיין החלליות של העתיד יגיעו לאותו שום מקום. דרך אגב, במהירות שהגישושית טסה היום אפשר לגמוע את המרחק בין תל אביב לטורונטו בפחות מעשר דקות (או דקה ורבע בין חצרים לטהרן).

הקשר עם הגישושיות

כאמור, משימתן העיקרית של הגישושיות הסתיימה לאחר חמש שנים. באורח פלא הן ממשיכות לפעול בצורה תקינה עד היום, אבל מקור הכוח החשמלי שלהן הולך ודועך. מה שמכריח את המדענים לכבות מכשיר אחר מכשיר כדי לשמור על קשר כלשהו איתן. אם בהתחלה פעלו 11 מכשירי חשמל, כמו מיקרופונים, מצלמות, ספקטרומטרים, מגלי חלקיקים, מגנטומטרים,… הרי שהיום פועלים רק שני מכשירים וגם הם כנראה יחדלו מכך עד סוף העשור.

חייזרים

מכל האמור לעיל נדמה שברור מאליו שאף חייזר לא ביקר מעולם ולא יבקר לעולם בכדור הארץ. שני מכשולים בלתי עבירים מונעים זאת: פיזיקה וביולוגיה. במילים אחרות, שום גוף ביולוגי לא מסוגל לעבור מרחקים עצומים כאלה בשדה המוקשים שנקרא חלל ובטעות נחשב כלא מזיק. שניים או שלושה סוגי קרינה הרסנית ופרק זמן נדרש של מינימום עשרות אלפי שנים בתוך קופסת מתכת מהווים מחסום שלא ניתן להתגבר עליו. וזאת בהנחה המופרעת שבכלל יש ביקום יצורים תבוניים המסוגלים לתכנן ולבנות חלליות.

הבית היחיד שלנו

מכל המספרים בפוסט הזה עולה מסקנה ברורה: כדור הארץ הוא המקום היחידי ביקום שבו יכול המין האנושי לחיות ועלינו לשמור עליו מכל משמר. איש לא יבוא לעזרינו אם נשתמש בנשק להשמדה המונית, או נניח לכדור לקמול כתוצאה ממשבר האקלים, או דלדול המשאבים. יתרה מזאת, גם אם מאד נרצה ותעמוד לרשותנו חללית פרטית, לא יהיה לאן לברוח. החלל ריק, עוין וכל פטפוטי הסרק של מאסק על התיישבות במאדים לא ישנו זאת.

לבסוף

הרבה אחרי שכדור הארץ כבר לא יהיה אפשרי למגורים והמין האנושי ייכחד, והרבה אחרי שמערכת השמש ושביל החלב כבר לא יתקיימו, ידהרו עדיין זוג הישישות במהירות מדהימה בחלל הריק. הן תהיינה עדות יחידה לציביליזציה שבנתה, שיגרה, ונכחדה. אם מישהו (או משהו) אי פעם ילכוד אותן ויבדוק את תוכן התקליט, הוא יידע שפעם היינו כאן.