חברות מוצרי צריכה בסיסיים

תאריך עדכון אחרון: אפריל 12, 2024  /  קטגוריה: השקעות 123

הייתי רוצה לחיות כמו עני, אבל עם הרבה כסף בחשבון הבנק  /  פאבלו פיקאסו

מדדי המניות הפופולריים של Standard & Poor's (שהיום קוראים לעצמם S&P Global Ratings) מחלקים את קטגוריית מוצרי הצריכה לשני מגזרים: בסיסי (staples) ומותרות (discretionary). החלוקה, כמו גם מה בדיוק כלול בכל מגזר, שרירותיים למדי ויכולים להשתנות בהתאם לשיקוליה של S&P. לדוגמה, עד לפני כמה שנים כלל לא היה מגזר נדל"ן במדדים של S&P ואז הם נזכרו שבכל זאת נדל"ן מהווה חלק נכבד מכל כלכלה וכדאי להתייחס אליו בנפרד.

המניות של חברות מוצרי צריכה בסיסיים הן חלק ממשפחה רחבה יותר של מניות הנקראות 'הגנתיות'. כלומר באופן תיאורטי, ליצרניות צפויים רווחים יציבים למדי, שהגידול בהם יהיה איטי, ולמשקיעים צפוי דיבידנד עקבי לאורך זמן. מעשית, זה לא מה שקורה תמיד במציאות. דוגמאות למכביר במניות הגנתיות אפשר לראות בקרנות ה- ETF הקנדיות:

• XST –  iShares S&P/TSX Capped Consumer Staples Index
• ZUT –  BMO Equal Weight Utilities Index
• HHL –  Harvest Healthcare Leaders Income

או בקרנות האמריקאיות:

• VDC –  Vanguard Consumer Staples
• XLU –  Utilities Select Sector SPDR
• FHLC –  Fidelity MSCI Health Care

הפוסט הנוכחי ידון בשאלה האם יש מקום בתיק מניות לחברות המייצרות ומפיצות מוצרי צריכה בסיסיים שמוגדרים באופן כללי כמזון, משקאות, טבק, תרופות, ומוצרים לבית.

חסרונות

• תחרות עזה.
• תלות במחירי סחורות מקומיות ומיובאות.
• שינויי רגולציה.
• שערי מטבע משתנים.

נוהגים להתבדח שעקב גידול איטי, השקעה בחברות מוצרי יסוד דומה לשמירת כסף תחת המזרון. כלומר הסכום הנומינלי נשמר, אבל לא יותר מכך. אין זה מדויק. עקב היכולת לעדכן מחירים כלפי מעלה בקלות, הפכו החברות האלה לפרות מזומנים עבור בעליהן. לדוגמה, מחיר מנייתן של שלוש החברות הגדולות בקנדה בעשור האחרון צמח הרבה מעבר לשיעור הצמיחה של מזומן מתחת למזרון. לזה צריך להוסיף גם את הדיבידנד (הנמוך) שהן משלמות.

החברה הגדולה ביותר בקנדה (במגזר מוצרי צריכה בסיסיים). שווי שוק: 72 מיליארד דולר

Alimentation Couche-Tard  (ATD-T)

החברה השניה בגודלה בקנדה (במגזר מוצרי צריכה בסיסיים). שווי שוק: 46 מיליארד דולר

Loblaw  (L-T)

החברה השלישית בגודלה בקנדה (במגזר מוצרי צריכה בסיסיים). שווי שוק: 16 מיליארד דולר

Metro (MRU-T)

שם החברה (מטרו) הזכיר לי שלפני שמונה חודשים שבתו העובדים ב- 27 סופרמרקטים באזור טורונטו בטענה המעניינת שאין ידם משיגה לקנות בחנות שהם עובדים בה. למרות שהם מיוצגים על ידי איגוד מקצועי, השביתה נמשכה כחודש (!) עד שהמשא ומתן בין האיגוד להנהלה נשא פרי. לקורא ששלח טור אורח ובו הביע קנאה מרומזת בעובדים מאוגדים, מסתבר שגם להם אין תמיד בטחון כלכלי.

יתרונות

• ביקוש קשיח גם בעתות משבר. בכל סביבה כלכלית אנשים נוטים לקנות מוצרי יסוד ברמה קבועה יחסית.
• סיכון נמוך, שמתאים במיוחד למשקיעים שמרנים.
• תנודתיות סבירה.
• דיבידנד (נמוך אך) יציב.

קול מן העבר

המלצתו של פיטר לינץ', שנמוג מזמן אבל מגיח מדי פעם על תקן של גורו השקעות לראיון חפוז או פרסומת, "קנה מה שאתה מכיר ואוהב" אינה טובה בלשון המעטה. מטבע הדברים משקיעים קטנים "מכירים ואוהבים" בעיקר מוצרי צריכה. אחרי הכל מי מכיר ואוהב את חברת החשמל או חברת הביטוח שלו? למרות שיש למוצרי צריכה מקום בתיק מניות, רצוי שיהיה שם גם מקום לחברות חשמל וביטוח כמו גם תקשורת, אנרגיה, נדל"ן, ועוד.

לבסוף

שני המגזרים של מוצרי צריכה נעדרים באופן קבוע מתיק המניות שלי ולא במקרה. תשואת הדיבידנד שלהם נמוכה מדי לטעמי. לדוגמה, בשלוש החברות הגדולות בקנדה התשואה עומדת על  0.93%,  1.19%,  ו- 1.85%, וגם בארה"ב המצב דומה:  1.4%,  2.4%,  0.6%.

באופן כללי, אני מעדיף חברות המשלמות דיבידנד גבוה יותר על חשבון צמיחה איטית. זוהי העדפה שנגזרת ממצבי האישי ואין היא מתאימה בהכרח למישהו אחר.