דוד נגד גוליית

תאריך עדכון אחרון: פברואר 14, 2025  /  קטגוריה: דעות

רבים מתלוננים על חוסר כסף. איש לא מתלונן על חוסר שכל  /  פתגם יהודי

בעת מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב התרברב טראמפ שאם הוא ייבחר, אזי למחרת הוא יסיים את המלחמה באוקראינה. נו, מאז עברו כמה ימים וכמה אלפי הרוגים ופצועים משני הצדדים (שלושה אם לוקחים בחשבון את החיילים הצפון קוריאנים), ובינתיים לא נראה שטראמפ מזיז משהו לפוטין (זלנסקי דווקא להוט לסיים את המלחמה – עם או בלי טראמפ) וזו נמשכת במלוא עוזה. היו עוד כמה עשרות הבטחות סרק שאינני רוצה להתעכב עליהן למעט שתיים: הורדת יוקר המחייה והטלת מכסים בסך של 25% על כל היבוא מקנדה ומקסיקו, ו- 10% על היבוא מסין.

אמנם שני הצעדים האלו סותרים אחד את השני, אבל אני בספק אם מישהו ממצביעיו שם לב לכך, וגם אם כן, הם כבר רגילים שבדרך כלל אין קשר בין הלהג הנבוב של טראמפ למציאות. אני משוכנע שאם הבחירות היו נערכות שוב היום, תוצאתן הייתה דומה.

הטלת מכסים

לפי טראמפ המכסים היו אמורים להיכנס לתוקף ביום שבו הוא יושבע לתפקיד (עשרים לינואר), אלא שכמובן חל עיכוב והתאריך החדש, שעליו הוא חזר כמה פעמים, נדד לראשון בפברואר, לאחר מכן לשני ולרביעי. אלא שגם ברביעי טרם הוטלו המכסים על יבוא מקנדה ומקסיקו והתאריך החדש הוא תחילת מרץ. לגבי סין, האם המכס על מוצריה אינו אף גבוה יותר מ- 10% כבר מימיו של ביידן?

כך או כך, סין הגיבה במגבלות על יצוא מינרלים לארה"ב שחיוניים לתעשיית השבבים ולייצור נשק ותחמושת, כמו גם הצרת צעדיהן של חברות כמו אפל וטסלה. בנוסף היא הטילה מכס בגובה 15% על גז נוזלי ו- 10% על נפט שהיא מייבאת מארה"ב בכמויות גדולות. את החסר היא מתכוונת להשלים מרוסיה בהנחה גדולה. הוול סטריט ג'ורנל, שבדרך כלל מוטה חזק ימינה, מכנה את הסחרחורת של טראמפ "מלחמת הסחר הטיפשית ביותר בהיסטוריה".

ביום שני (עשירי לפברואר) הואיל טראמפ סוף סוף לחתום על צו מינהלי שמכסים בשיעור של 25% יוטלו על כל יבוא הברזל והאלומיניום לארה"ב מכל העולם. המכסים ייכנסו לתוקף רק באמצע מרץ, אבל לקנדה זה ממש דז'ה וו מ- 2018. גם אז הטיל המזיק מס על ברזל ואלומיניום בשיעור דומה. קנדה הטילה אז מס נגדי ולאחר שנה של ויכוחים בוטלו שני המיסים בהסכמה הדדית.

צריך להוסיף שכבר אז היו סקטורים שקיבלו בשקט, בשקט מממשל טראמפ פטור מהמס ואפשר להניח שגם עכשיו תימשך המסורת הזו. כל שנשאר לראות זה האם גם הפעם תיגמר המהומה-על-מאומה אחרי שנה בקול דממה דקה? רבים להפתיע דווקא סבורים שהפעם המכסים יתפתחו למלחמת סחר של ממש, עקב רצונו הילדותי של טראמפ לספח את קנדה לארה"ב.

יוקר המחייה

אחד הסוסים שעליהם רכב טראמפ לנשיאות הוא ההבטחה להוריד את מחירי העוף, הביצים, הירקות והפירות. מעשה שטן, מאז שנבחר לפני שלושה שבועות זינק יוקר המחייה בארה"ב. מחיר הביצים שעומד היום על רמתו הגבוהה מאז ומעולם (eggspensive 😊) משעשע במיוחד בגלל שטראמפ התמקד בו שוב ושוב ו'הסביר' איך הוא ירד במהירות לאחר שהוא ייבחר. אם לבסוף יוטלו המכסים הגורפים על קנדה ומקסיקו, יקפוץ יוקר המחייה בארה"ב אף יותר.

איך נפגעו היחסים בין קנדים לאמריקאים

מאז שטראמפ נבחר התגבר בקרב הקנדים הסנטימנט האנטי-אמריקאי, שגם כך בעבע שנים רבות מתחת לפני השטח. צרכנים רבים מדווחים שהם התחילו בחרם שקט על מוצרים אמריקאים, ואחרים העלו מסע הסברה בסגנון  Buy Canadian. Bye America. זה לא יהיה קל. כפי שאפשר לראות מהטבלה, המוצרים האמריקאים דומיננטיים כמעט בכל התחומים.

לא רק צרכנים בודדים מתחילים להעדיף סחורה מכל מקום שהוא רק שלא יהיה USA, אלא גם חברות – בעיקר בתחום מוצרי צריכה. גם חברות מייצאות מחפשות בקדחתנות אחר שווקים חדשים. אם לצטט מכלי התקשורת, ביצוא אלומיניום יצליחו להקטין משמעותית את התלות בארה"ב. ביצוא פלדה כנראה שלא.

לא רק חברות בקנדה (ומקסיקו וסין) מחפשות שווקים אחרים, אלא גם שותפות סחר גדולות אחרות של ארה"ב כמו גרמניה, יפן, דרום קוריאה, ווייטנאם ממשיכות מגמה שהתחילה כבר בכהונה הקודמת של טראמפ.

איך להגן על תיק ההשקעות

אנליסטים ופרשנים תמימי דעים שהדרך הנכונה היא השקעה בזהב ובקרנות סל ETF המחזיקות מניות בעלות תנודתיות נמוכה. לדוגמה,

BMO Low-Volatility Canadian Equity ETF (ZLB-T)

מגוחך. האם הם מצפים שמיליוני משקיעים ימכרו את כל מניותיהם ויתרכזו בשני תחומים אלה?

הבלוגר האמריקאי בן קרלסון מציע לא להיכנס לפאניקה ואף מרחיק לכת ומביא דוגמה איך אפולו 13 ניצלה והצליחה לחזור לכדור הארץ תודות לכך שהאסטרונאוטים, כמו גם הצוות על הקרקע, שמרו על קור רוח. אני מסכים לגמרי, אבל העצה הזו נכונה רק לצורך מניעת נזק עצמי. היא אינה מסבירה איך להגן על תיק ההשקעות מפוליטיקה רעילה.

האמת היא שאין דרך לבודד את תיק ההשקעות ממאורעות השעה. אפשר לנסות לרכך את המכה בדרך המוכרת והבדוקה של הקטנת החשיפה לשוק המניות והשקעת הכסף שהתפנה בתוכניות חיסכון מסוג GIC, שבהן הריבית השנתית המובטחת נעה בין שלושה לארבעה אחוז. בקצה השני של הספקטרום נמצאים פסיביים קרי רוח שלא מתכוונים לשנות את תוכנית ההשקעות הרב שנתית שלהם בגלל זוטות כמו טראמפ.

לגמרי לא מובן (לי) איך, אבל למרות כל הברוהה-הה (brouhaha) מסביב, הדולר הקנדי, מדדי המניות – TSX, S&P 500, DOW, NASDAQ – וכפועל יוצא גם תיקי השקעות, מחזיקים בינתיים מעמד באופן מעורר השתאות. אני סבור שלא לאורך זמן. התרגילים של ממשל טראמפ מעלים כבר עכשיו את האינפלציה בארה"ב ומסכלים את כוונת הבנק המרכזי להוריד ריבית. כמו תמיד הבנק של קנדה ושל מדינות אירופה ייגררו בעקבותיו.

לבסוף

אפשר להמר בוודאות ששלוש מנפיחותיו האחרונות של טראמפ לא ייצאו אל הפועל:

1. קנדה לא תיהפך למדינה בארה"ב.
2. העזתים לא יעברו למדינות ערב.
3. לא כל החטופים יוחזרו עד מחר, למרות "שערי הגיהינום" שטראמפ מבטיח (למי?).

אפשר גם להמר בוודאות שמדינת ישראל תמשיך לרקוד 'מה יפית' לפני הפריץ ושהאכזבה ממנו לא תאחר לבוא.

כבר כתבתי בעבר שקנדה משגשגת גם בזכות הגבול היבשתי עם ארה"ב, וזאת בגלל שתי סיבות עיקריות: קשרי סחר ענפים והוצאות בטחון נמוכות יחסית. רוב החברות הגדולות נסחרות לא רק בבורסה של טורונטו, אלא גם בבורסה של ניו יורק (NYSE). למרות זאת קנדה מתעקשת, מסיבות מצוינות, לשמור על ייחודה. או כמו קומיקאי ששמו נשכח ממני אמר פעם, "האמריקאים הם בני בריתנו, שותפי הסחר החשובים ביותר שלנו, וחברינו הטובים ביותר. לפעמים ממש מתחשק להעיף להם סטירה מצלצלת".