קרנות ETF עם סיפור טוב

תאריך עדכון אחרון: מרץ 14, 2025  /  קטגוריה: קרנות

דבר לא מקלקל סיפור טוב כמו הגעה לא צפויה של עד ראיה  /  מארק טוויין

אפתח בהצהרה כמעט שגרתית של בן פליקס. "למעט כמה יוצאים מן הכלל, רוב המשקיעים צריכים להשתמש בקרנות סל עוקבות מדד רחב, בעלות נמוכה, ככלי ההשקעה העיקרי שלהם. כל מי שלא מסכים עם הצהרה זו מבולבל, מחזיק במידע שגוי, או פשוט טועה". הוא אמנם מתכוון לקרנות סל המקיפות את מניות כל העולם, אבל בקירוב נוח אפשר לומר שהעובדות שהוא מציג נכונות גם למדד ה-  S&P 500 ולמדד ה-  S&P/TSX Composite. כדי לחזק את הצהרתו התקיפה, הוא מונה שש תכונות חשובות של קרנות סל כאלו:

• עלות נמוכה.  דמי הניהול של מדד ה- S&P 500 בקרנות הסל האמריקאיות עומדים על 0.03% ובקרנות הקנדיות על 0.09%.
• גיוון.  בימים אלו ה- S&P 500 כולל 504 חברות, ומדד ה- S&P/TSX Composite כולל 220 חברות.
• החזר השקעה.  הסטטיסטיקה מראה שביצועי קרנות הסל האלו טובים יותר מביצועי 90% מהמשקיעים הקטנים והגדולים.
• מיסים נמוכים.  לעומת סוגים אחרים של קרנות.
• פשטות.  אין פשוט יותר מתיק השקעות שכולל שתי קרנות ETF שאחת מכסה את השוק הקנדי והשניה את האמריקאי.
• עקביות.  בניגוד לסוגי קרנות אחרים שביצועיהם בלתי צפויים, הרי ביצועי קרנות הסל הזולות שמחקות מדד רחב ידועים.

הייתי מוסיף עוד גורם חשוב. מכיוון שחברת Standard & Poor מעדכנת ברציפות את המדדים, הרי שקרנות אלו כוללות תמיד את החברות הטובות ביותר במשק וזאת בלי שהמשקיע בהן ינקוף אצבע. מכאן שלמרות הדעה הרווחת, השקעה בקרנות סל כאלו אינה פסיבית כלל ועיקר.

בחירה של מגזר מנצח

ידוע שקשה עד בלתי אפשרי לבחור חברות שיגברו על כל מתחרותיהן בעתיד. דוגמה מצוינת לכך הן שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות שמעטים נתנו להן סיכוי בתחילת הדרך להגיע למעמדן כיום. אך האם אפשר, במקום חברה בודדת, לבחור מגזר צר שישגשג בעתיד ויעשיר את המשקיעים בו? התשובה הקצרה היא לא, ולמרות זאת לא מעט פתיים מנסים.

תעשיית הכסף הידועה בחוש הריח המפותח שלה מיהרה לרכב על הגל והנפיקה בשנים האחרונות הרבה המון קרנות ETF (קרויות thematic ETFs) המתמחות בנישות שאולי, וקרוב לוודאי שלא, יצליחו בצורה פנטסטית בעתיד. דוגמאות לכך אפשר למצוא בקרנות המתמחות ב- ESG (חברות המנוהלות על פי עקרונות סביבה, חברה וממשל תאגידי מתחשב), אבטחת מידע, מטאוורס, ציוד לעבודה מהבית, תחליפי בשר, קריפטו, והלהיט העכשווי – בינה מלאכותית.

יש מכנה משותף לכל אחת מהקרנות האלו – סיפור מעורר תקווה להתעשרות מהירה, אך נתוני בסיס חלשים. הסקר האחרון של מורנינגסטאר על היקום התמטי הראה שרק 18% מהקרנות הללו השיגו תשואה גבוהה מהמדד במהלך 12 החודשים עד סוף יוני האחרון. לכאן או לכאן, שנה אחת אינה אומרת הרבה. לכן כדאי לבחון את הביצועים לאורך פרק זמן ארוך יותר. ובכן מסתבר שלאורך זמן התמונה עגומה אף יותר.

• חצי מהקרנות נסגרו במהלך 10 השנים האחרונות.
• במהלך 15 השנים האחרונות, רק 9% מהקרנות ששרדו השיגו תשואה גבוהה מהמדד. כמובן שאי אפשר היה לדעת מראש איזו קרן תצליח ואיזו תיכשל.

שיא שלילי שייך ללא עוררין לכוכבת הדועכת קאת'י ווד שקרנות 'החדשנות המשבשת' שלה השמידו 14 מיליארד דולר (אמריקאי) בעשור האחרון.

התוצאות האלה לא הרפו את ידיה של התעשייה, ועל כל קרן שנסגרת, נפתחת חדשה עם סיפור מפתה יותר. רק בחודש שעבר נוספו 22 (!) קרנות ETF חדשות לשוק הקנדי והשוק האמריקאי פרוע אף יותר. המגמות האחרונות בתחום כוללות מלבד בינה מלאכותית, טכנולוגיות צבאיות ותרופות נגד השמנה. רבות מהקרנות אקטיביות ועם דמי ניהול גבוהים. נראה שייקום ה- ETF נהיה דומה יותר ויותר לקרנות הנאמנות המאוסות שאותן הוא מחליף.

למה קשה לבחור מגזר מנצח?

הסיבה פשוטה וכל משקיע אקטיבי מכיר אותה היטב: בתהליך הבחירה יש צורך להתמודד עם שלושה אתגרים:

ראשית, זיהוי נכון של הנושא שיש לו סיכוי להצליח לאורך זמן לא רק מבחינה מעשית, אלא גם מסחרית.

שנית, בחירה של הקרן 'הנכונה' מתוך רבות אחרות. מפני שאפילו במגזר מצליח יש גם קרנות כושלות או סתם לא רווחיות.

שלישית, תיזמון השוק. כלומר, לקנות ולמכור את יחידות ההשתתפות בזמן הנכון.

כמובן שטעות או חוסר מזל באחד השלבים, יהפכו את ההשקעה ללא כדאית או גרוע מכך.

דמי ניהול

באופן כללי דמי ניהול של קרן מגזרית גבוהים בהרבה מאלו של קרן פופולרית העוקבת אחר מדד ראשי. אפילו קרנות העוקבות אחרי סקטורים ראשיים גובות דמי ניהול שערורייתיים. לדוגמה, סקטור ה- Utilities.

דמי ניהול שנתיים של שתי הקרנות

BMO Equal Weight Utilities Index ETF (ZUT-T)

iShares S&P/TSX Capped Utilities Index ETF (XUT-T)

המכילות 15 מניות כל אחת של חברות חשמל, גז, ומים עומד על 0.61% מסכום ההשקעה. מספר האחזקות בקרנות אלו משמעותי, משום שהוא מעיד על רמת מורכבות בניהול התיק. איכשהו, קרנות סל אחרות עם יותר מ-200 אחזקות לכל רוחב השוק יכולות לחייב דמי ניהול של 0.09% – 0.03%.

העלות הגבוהה של תעודות סל הממוקדות בסקטור אחד נובעת מתאוות בצע המתבטאת בניצול משקיעים שמרנים, המעדיפים גיוון סל של מניות Utilities על פני בחירה של מניות בודדות. לאור איומי המכסים של ארה"ב, חברות אלו זוכות לתשומת לב מיוחדת בגלל הציפיה שהן ייפגעו פחות במקרה שתתחיל מלחמת סחר בין ארה"ב לקנדה.

טראמפ ומאסק יורים בתוך הנגמ"ש

כזכור מלחמת סחר עמדה להיפתח ב- 20 לינואר, אלא שטראמפ-פה-גדול גילה לפתע שהיתושים – קנדה ומקסיקו – יודעים לעקוץ. לכן הוא רוקד צעד קדימה וצעד אחורה ובינתיים הוא דוחה את העימות לתחילת אפריל. אלא שקנדה אינה משתפת פעולה ולא ביטלה את המכסים הנוספים על סחורות מארה"ב. שרת החוץ נימקה זאת בכך שלממשלה נמאס מהפסיכו-דרמה היומית של טראמפ. אני חייב לציין שאיש לא חזה, לפחות פומבית, את המצב המוזר שנקלענו אליו.

בעוד הזוג המוזר טראמפ-מאסק עמל בשקידה על הרס הכלכלה האמריקאית וכפועל יוצא גם הקנדית והמקסיקאית, נוכחים לפתע המצביעים הרפובליקאים שהטרלול (יוקר המחייה, העלאת תעריפי ביטוח הבריאות, הרעת תנאים לפורשי צבא, פיטורים…) פוגע גם בהם. אפילו משבע חברות הטכנולוגיה הגדולות (אנבידיה, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, טסלה, אמזון) התחיל להשתחרר אוויר חם. אני חייב לציין שאת זה דווקא חזו אינספור כלכלנים, עיתונאים פיננסיים, ומשקיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

למעשה כבר ווינסטון צ'רצ'יל אמר "שניתן לבטוח באמריקאים שיעשו את הדבר הנכון… לאחר שהם מיצו את כל השגיאות האפשריות".

לבסוף

בגל הפטריוטי ששוטף עכשיו את קנדה וגורם לצרכנים להחרים מוצרים ושירותים אמריקאים, מתלבטים בלוגרים ופרשנים האם צריך להיפטר גם ממניות, איגרות חוב, וקרנות אמריקאיות מכל הסוגים. אני סבור שלא, או לפחות עדיין לא. יש הבדל בין 'קנה מוצרים קנדיים' כמו יין, גבינות, בגדים, רהיטים, מכוניות, ואפילו טיולים שיש להם תחליפים מקומיים מצוינים, לבין מדד ה- S&P 500. עם זאת, לא מוכרחים להשתמש בקרנות סל אמריקאיות, אפשר לבחור ב- ETF קנדי שמחקה את המדד הנחשק.